מדינת ישראל נ' נגריית האומנים בע"מ

החלטה

לפניי בקשה להארכת המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס מספר 14500053856 והודעת תשלום קנס מספר 14500053872.

רקע:

בתאריך 05.03.12 בשעה 13:12 צולם רכב מ.ר. 8993359 שבבעלות המבקשת, נוסע במהירות של 74 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 50 קמ"ש. בעקבות האמור, נשלחה למבקשת הודעת תשלום קנס על סך 3,000 ₪, בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

3 דקות לאחר מכן, צולם רכב זה כשהוא נוסע במהירות של 76 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 50 קמ"ש. בעקבות האמור, נשלחה למבקשת הודעת תשלום קנס נוספת על סך 3,000 ₪, בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

לא הוצג אישור בדבר מועד המצאת הודעות תשלום הקנס למבקשת.

אין מחלוקת כי בתאריך 22.04.12 התקבל במרכז לפניית נהגים מכתבו של מר מאיר בן אבו, בעליה של המבקשת, מיום 15.04.12, במסגרתו רשם: "...אבקש לקבל את התמונות של האירועים המצוינים בדוחות ובנוסף לתמוהה שתוך 2 דקות בדיוק נעברה עבירה כפולה באותו מועד, ולמה קנס ע"ס 3000 ₪". ממכתב זה עולה מורת רוחה של המבקשת מסכומי הקנסות הגבוהים ונטען כי קיים חוסר סבירות בפער הזמנים הקצר בין מועדי ביצוע העבירות כפי שנרשמו בדו"חות דנן.

אין מחלוקת כי פניה זו של המבקשת, למפנ"א, לא נענתה עד היום.

מן האישורים שצורפו לבקשה עולה כי בתאריך 28.10.12 התקבלו במשרדי המרכז לפניות נהגים שני מסמכים מטעם המבקשת, באמצעות דואר רשום, כשבבקשה הוסבר כי המדובר בבקשות להישפט בגין הדו"חות דנן.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המבקשת ביקש לראות במכתב המבקשת, שהגיע למפנ"א ביום 22.04.12, משום בקשה לביטול הדו"חות. לדידו, כיוון שהבקשה לא נענתה עד היום, הרי שגם כיום לא חלף המועד להגיש בקשה להישפט, בקשה אותה יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת תשובת מפנ"א לבקשת הביטול.

ב"כ המשיבה טען כי המכתב מיום 22.04.12 אינו מהווה בקשה לביטול הדו"חות, אלא בקשה להציג תמונות אודות העבירה ועל כן המבקש לא פעל במסגרת המועדים שנקבעו בחוק להגשת בקשה לביטול הדו"ח או בקשה להישפט.

דיון:

המחלוקת בין הצדדים נעה סביב השאלה אם יש לראות במכתב המבקשת מיום 22.04.12 משום בקשה לביטול הודעות תשלום הקנס והאם חרגה המבקשת מן התקופה שקצב המחוקק להגשת הבקשה להישפט.

בסעיף 229(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, קבע המחוקק כי הנסיבות בהן יבוטל דו"ח הן כדלקמן:

א) היה ותובע נוכח כי לא נעברה עבירה.

ב) היה ונעברה העבירה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה.

ג) היה וסבור התובע כי אין עניין לציבור בהמשך ההליכים.

לאחר עיון בבקשה מיום 22.04.12, סבורני כי הגם שלא נוסחה תחת כותרת "בקשה לביטול", הרי שמדובר בבקשה שהופנתה למפנ"א, בתוך המועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לביטול, ולאור תוכן הבקשה יש לראות בה, מבחינה מהותית, בקשה לביטול הדו"חות.

בניגוד לטענת התובע, העלתה המבקשת בבקשה מיום 22.04.12 טענות בדבר סיכויי הגנתה, עת טענה לפער הזמנים הקצר ומעורר התמיהה, לגישתה, בין זמני ביצוע העבירות, וכנגד גובה הקנסות. המבקשת אף ביקשה לקבל לידיה את התצלומים, על רקע הספק הנובע, לדידה, מסמיכות מועדי העבירות.